בית המשפט השלום קיבל את עמדת המבוטח כי לא קיבל את הודעות ביטול הפוליסה מחברת הביטוח.

מבוטח בפוליסת רכב נתבע במסגרת נזקי רכוש עקב תאונת דרכים שבה היה מעורב.

חברת הביטוח טענה, כי במועד התאונה לא הייתה הפוליסה בתוקף, ולא היה כיסוי ביטוחי לאירוע התאונה מכיוון שהיא בוטלה החל מיום 25.11.2009, עקב אי תשלום הפרמיה על-ידי המבוטח, ולאחר שהוא לא נענה לפניותיה בשני מכתבי דרישה שנשלחו אליו.

המבוטח טען כי לא קיבל כל מכתב דרישה או הודעה על ביטול הפוליסה, בין בדואר רשום, בדואר רגיל או בהודעה בעל-פה. המבוטח הוסיף וטען כי לאור סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, חברת הביטוח מחויבת לפנות אל הנתבע שלוש פעמים: התראה ראשונה, התראה בחלוף 15 יום והודעת ביטול בחלוף 21 יום מההתראה השנייה.

מנגד, חברת הביטוח טענה כי, על-פי הפסיקה הנוגעת לסעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, רק מכתב ההתראה השני צריך להישלח אל המבוטח בדואר רשום, ובכך עמדה חברת הראל. לטענתו, העובדה כי מכתב דרישה מיום 21.12.2009 שנשלח אל הנתבע בדואר רשום חזר כ"בלתי נדרש".

בית המשפט ציין, כי סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח קובע, כי אם לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם ולא שולמו גם תוך 15 ימים לאחר שהמבטח דרש מן המבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן.

בית המשפט קבע, כי נציג חברת הביטוח העיד אמנם כי הדרישה הראשונה והדרישה השנייה נשלחו אל המבוטח, אולם לא הציג כל אסמכתא לכך שדרישות אלו הגיעו ליעדן.

סעיף 57ג לפקודת הראיות, קובע חזקה בדבר מסירת דבר דואר, אולם במקרה שבפנינו קבע בית המשפט כי חזקה זו נסתרה על-ידי עדות המבוטח, שהכחיש כי קיבל את שני מכתבי הדרישה.

סוף דבר, בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא הוכיחה כי ביטלה כדין את פוליסת הביטוח מאחר ולא הרימה את הנטל המוטל עליה על-פי סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח ולפיכך ביטלה שלא כדין את הפוליסה.

לאור האמור לעיל, פוליסת הרכב עמדה בתוקפה במועד התאונה.

[תא"מ (שלום- צפת) 44358-08-10 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מנסור הייב ואח']