הפוליסה לתאונות אישיות החריגה נכות שנגרמה תוך כדי ועקב השירות הצבאי. האם במקרה ואיש צבא שהפך נכה והחליט לוותר על תביעתו לפי חוק הנכים יקבל פיצוי במסגרת הפוליסה- זו השאלה שהתגוללה לפתחו של בית המשפט.

המבוטח בוטח במסגרת פוליסה לתאונות אישיות באיילון חברה לביטוח.

המבוטח נפל בעת עבודתו ונחבל בברך ימין.

לפיכך, החליט להגיש תביעה על פי חוק הנכים כנגד משרד הבטחון, אולם לאחר מכן התחרט והחליט להגיש תביעת נזיקין.

לטענת חברת הביטוח, אין כיסוי ביטוחי במקרה זה לאור החריג הקובע כי:

לטענת המבוטח, הסעיף קובע תנאי להחרגה והוא הכרה על פי חוק הנכים ובמקרה זה לא הייתה הכרה כזו.

המבוטח הוסיף וטען, כי בהתאם לסעיף 36(א) לחוק הנכים, זכאי אדם לתבוע הן לפי חוק הנכים והן לפי פקודת הנזיקין ובלבד שלא יקבל פיצויים על פי שני החוקים כאחד. לטענת המבוטח, מרגע שהודיע לקצין התגמולים כי הוא מבטל תביעתו על פי חוק הנכים, אין מקום לטענה כי הוא הוכר על פי חוק זה ועל כן אין תחולה לחריג.

לבסוף, בית המשפט קבע כי הפוליסה דורשת הכרה בפועל על פי חוק הנכים. קשה להסביר מדוע יהיה שונה מצבו של מבוטח שמלכתחילה החליט לוותר על זכותו על פי חוק הנכים (על אף שתיאורטית יכול היה להיות מוכר על פיו) לבין מבוטח שהחליט לנסות את מזלו על פי שני המסלולים ובשלב מסוים החליט לוותר על המסלול של חוק הנכים. מדוע הראשון יהיה זכאי על פי הפוליסה והשני לא?

סוף דבר, תביעתו של המבוטח התקבלה.

[ת"א 53682-01-12 אברהם צברי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ]