בית המשפט המחוזי בתל- אביב קיבל את ערעור התובעת וקבע כי חריג "בן המשפחה" במסגרת אחריות לצד שלישי במסגרת פוליסת הדירה חל רק על המבוטח, בן זוגו וילדיהם שאינם נשואים וכי נכדתו של המבוטח, שאינה נמנית על ה"משפחה הגרעינית" ואינה חלק ממשק ביתו הקבוע של המבוטח,
היא בבחינת צד ג' המבוטח ע"פ הפוליסה.
התובעת, נכדתו הקטינה של הסב המבוטח במסגרת "פוליסה לביטוח משלים לבית", שהתה בביתו של הסב ונתקלה בויטרינת זכוכית שנשברה וכתוצאה משברי הזכוכית נפגעה בשורש כף ידה הימני.
הנכדה (באמצעות הוריה), הגישה תביעה לבית המשפט השלום בתל אביב כנגד הסב וכנגד חברת הביטוח במסגרת אחריות לנזקי צד שלישי בפוליסת הדירה.
חברת הביטוח עתרה לדחיית התביעה על הסף עקב העדר כיסוי ביטוחי על פי הוראות הפוליסה, שכן בהתאם לפוליסה הוחרגו וסוייגו בני משפחה של המבוטח מגדר הכיסוי הביטוחי בעוד התובעת טענה כי נכדה איננה "בן משפחה" על פי הפוליסה ויש לפרש את החריג על דרך הצמצום.
החריג במסגרת הפוליסה קבע, כי הביטוח אינו מכסה את חבותו של המבוטח בגין פגיעה או נזק הנובעים במישרין או בעקיפין מתוך או בקשר עם : "נזק שנגרם לאדם שהוא בן משפחה או בן משק ביתו של המבוטח או עובד של המבוטח".
בית המשפט השלום דחה את התביעה על הסף וקבע שהקטינה הנכדה נחשבת כ"בן משפחה" לפי הפוליסה, ואין ליצור מדרג קירבה מלאכותי שאינו מצוי בפוליסה, בזמן שהסייגים להעדר כיסוי ביטוחי הינם ברורים ובהירים ואינם ניתנים למספר אפשרויות של פרשנויות. עוד קבע בית המשפט השלום, כי בני המשפחה אינם נחשבים לצדדים שלישיים אלא מי שביכולתם בכוח או בפועל למנוע או להפחית סיכונים, והם נחשבים כמבוטח עצמו.
הערעור לבית המשפט המחוזי בתל- אביב
הקטינה והוריה לא קיבלו את הכרעת בית המשפט השלום שדחה את תביעתם והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל- אביב.
במסגרת פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, נחלקו דעות השופטים בקשר לפרשנות החריג.
השופט ד"ר קובי ורדי, קבע כי לטעמו לא מדובר במקרה של מגוון פרשנויות אפשריות אלא פרשנות סבירה והגיונית, כי נכד מצוי בגרעין המשפחתי הבסיסי והינו "בן משפחה".
מנגד, דעת הרוב (השופטים רות לבהר שרון ומאיר יפרח) קבעו כי יש לקבל את הערעור.
השופטת רות לבהר שרון ציינה כי השאלה הניצבת בפתחו של בית המשפט הינה מי ייחשב כצד ג' לצורך הכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה.
השופטת שרון קבעה, כי כאשר לשון הפוליסה מדברת על "בן משפחה", אזי יש להחיל את הסייג רק על בן המשפחה הגרעינית, דהיינו המבוטח ובן זוגו וילדיהם וכי בניגוד לעמדת השופט ורדי, נכד אינו חלק מהמשפחה הגרעינית.
לאור דברים אלה, קבעה השופטת שרון כי משפחה גרעינית כוללת את המבוטח, בן זוגו, וילדיו שטרם נישאו עדיין. לדידה של השופטת שרון, ילדים גרושים שחיים מחוץ לבית לא יכללו בהגדרה זו.
לגבי החלת הסייג גם על בן משפחה שאינו גר עם המבוטח, סברה השופטת שרון כי הכוונה היא רק לבן המשפחה שהוא חלק מהמשפחה הגרעינית.
כך למשל חייל בשרות פעיל, שאינו גר דרך קבע בבית, או סטודנט הגר לצורך לימודיו מחוץ לבית.
לסיכום, השופטת שרון קבעה כי אין מקום לבחור בפרוש מילולי צר, ויש לפרש את הפוליסה על פי תכליתה ומטרתה לבטח כל אורח ואדם זר.
על כן, במקרה הנדון, נכדתו של המבוטח, שלא נמנתה על המשפחה הגרעינית ואינה חלק ממשק ביתו הקבוע של המבוטח ורק הגיעה להתארח בביתו – היא בבחינת צד ג' המבוטח על פי הפוליסה.
כאמור לעיל, הערעור התקבל ברוב דעות.
[ע"א (מחוזי- תל אביב) 33221-03-12 א'. פ' (קטינה) נ' אליהו חברה לביטוח ואח']