בית המשפט השלום קיבל את עמדת המבוטח כי ניתק בטעות ובתום לב את מכשיר איתור הרכב.

המבוטח הגיש תביעה נגד חברת הביטוח לתשלום 70,000 ₪, בגין גניבת המונית שבבעלותו.

חברת הביטוח דחתה את דרישתו של המבוטח לפיצוי היות ומערכת איתור הרכב נותקה לפני הגניבה וקיומה היווה תנאי לתשלום נזקי הגניבה.

המבוטח לא חלק על כך שבסמוך לפני הגניבה, נותקה מערכת איתור הרכב מהמונית אך הסביר זאת בכך שזו הייתה טעות אנוש מפני שכוונתו הייתה לנתק את מערכת האיתור ממונית אחרת.

בית המשפט קבע, כי המבוטח טען כי ידע שקיומה של מערכת איתור היא תנאי מוקדם לחלות הפוליסה ולכן אין הוא יכול לטעון שהתנאי לא הובלט והוברר.

בית המשפט הוסיף וציין, כי ההלכה היא שהתנהגות בלתי זהירה של המבוטח תפטור את המבטח מחבותו על פי הפוליסה בהתקיים שני תנאים מצטברים:

האחד – שהמבוטח סטה סטייה ניכרת מרמת הזהירות הנדרשת.

השני – שהמבוטח התנהג מתוך מצב נפשי של פזיזות או של אי אכפתיות.

נטל ההוכחה של התגבשות שני התנאים האמורים חל על המבטח.

חברת הביטוח טענה כי יש לדחות את התביעה לאור היעדר המיגון.

בית המשפט קבע, כי טיעון זה אינו מדויק שכן היה מיגון אך הוא הוסר בטעות.

לאור האמור לעיל, בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא הרימה את נטל השכנוע לקיומה של רשלנות רבתי או "פזיזות" או "חוסר אכפתיות" ולכן הנתבעת לא ביססה את טעמה לדחיית התביעה של המבוטח על פי הפוליסה. לפיכך, תביעת המבוטח נתקבלה.

[ת"א (שלום- באר שבע) 22031-04-10 משה סרוסי נ' ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ]