תביעת ביטוח סיעודי היא פעולה שרובינו נידרש לה בשלב זה או אחר בחיינו. או עבור אחד מהורינו או שניהם במידה והם שילמו כל חייהם את אותה פוליסת ביטוח סיעודי, או עבורינו ביום מין הימים. כמובן עם תיקווה גדולה שלא. אך כמאמר האימרה "האדם מתכנן ואלוהים צוחק", אין לדעת. עם התארכות תוחלת החיים בגלל התקדמות המדע והרפואה, יותר ויותר אנשים חיים שנים רבות יותר. אך לשנות החיים הארוכות מתלוות בעיות שפעם לא היו מוכרות. יותר ויותר אנשים נדרשים לסיעוד רפואי בסוף חייהם הארוכים. חברות הביטוח לא לקחו בחשבון תופעה זו כאשר חישבו את עלות הפוליסות שאותן מכרו לציבור לפני עשרות שנים ועכשיו הן נתקלות במציאות הזאת כמו שקרנות הפנסיה נתקלות בבעיה דומה כאשר הן נדרשות לשלם פנסיות לזכאים שנים ארוכות אחרי סיום עבודתם.

לכן למרות שתביעת סיעוד היא דבר מקובל ונפוץ בלקסיקון הביטוחי, אין זה מצביע שהטיפול באותה תביעת ביטוח סיעודי יהיה פשוט. חברות הביטוח "עומדות על רגליהן האחרויות" מול כל תביעה של כל מבוטח ואנחנו יותר מפעם נדרשים לשרותיהם של עורכי דין המתמחים בנושא כגון עו"ד גלעד רמתי ודומיו מאותו המקצוע. מדובר לעיתים על עשרות אלפי ש"ח לכאן או לכאן ולכן המון מונח על הכף.

ישנם כשישה קרטריונים לתביעת חברת הביטוח או תביעת סיעוד. רובם ככולם מתרכזים במימד הפיזי של החולה. לדוגמא – שינוי מצבים, יכולת אכילה עצמאית וכו.. ניתן יחסית בקלות, למרות ההשפלה המלווה בכך, להוכיח שאותו אדם "עונה" חיובית על אותם קריטריונים. אך ישנו גם מושג הנקרא "תשישות נפש". אותו אדם מבוגר יכול להימצא במצב פיזי יחסית תקין אך מוגדר כ"תשוש נפש". אם תשאלו עורכי דין המתמחים בתחום כמו עו"ד גלעד רמתי המתמחה בתביעת ביטוח סיעודי הוא יאמר לכם שאותו אדם הסובל מתשישות נפש אשר מוגדרת כירידה קוגניטיבית בעיקר בתחום הזכרון, תפיסת המימד המרחבי וכדומה..ולמרות שפיזית הוא נראה בריא, נפשית וקוגניטיבית הוא אינו כזה. אדם כזה מוגדר כתשוש נפש וכמובן, גם במקרה זה הוא יידרש לליווי סיעודי צמוד. אם מישהו מיקירכם הגיע למצב הזה  פנו לייעוץ מקצועי לפני תביעת ביטוח סיעודי שלו וזאת ע"מ להבטיח את כל זכויותיו בחוק.